חורים בהיביסקוס עוזבים ממזיקים

צמחי היביסקוס הם בני משפחת Malvaceae. אחד השיחים הפופולריים ביותר באזור הטרופי, על פי אוניברסיטת פלורידה, מרבית ההיביסקוס יוצרים פרחים גדולים שנמשכים יום אחד בלבד. הפרחים פורחים בשלל גוונים, כולל אדום, לבנדר, כתום וצהוב. אמנם ישנם סוגים רבים של צמחי היביסקוס, אך כולם רגישים למזיקים מסוימים העלולים לגרום לחורים בעלים.

עלי היביסקוס עם חורים במרכז בדרך כלל הם תוצאה של חלזונות, שבלולים, דפני עלים ותולעי גזם. החורים עשויים להופיע כנקודות מעוגלות או מנהרות על פני האזורים הפנימיים של העלים. הם יכולים להופיע כאשר חרקים מעופפים בוגרים מטילים את ביציהם על החלק התחתון או על בסיס העלים. כאשר הזחלים בוקעים הם מתחילים לאכול את הצמיחה הווגטטיבית. מצב זה יכול להיות מגביל את עצמו, ונפתר כאשר הזחלים הגורים מפסיקים להאכיל. אם החורים הם תוצאה של הזנת חלזונות, חיפושיות ושבלולים, ההיביסקוס הנגוע עשוי לדרוש טיפול בכדי לפתור את המצב, במיוחד אם הנזק הוא נרחב.

זחלים הם האשם ככל הנראה בגרימת חורים עם עלים הנוצרים בשוליים החיצוניים. בדומה לזנים מסוימים של דפני עלים, זחלים בוקעים ומתחילים להאכיל את הצמח המארח. עלים עשויים להופיע סמרטוטים ולעוסים סביב ההיקף. זחלים עשויים לאכול את העלה כולה לפני שהם עוברים לאזורים אחרים של עלווה.

צמחי היביסקוס בדרך כלל סובלים מהאכלת עלווה קלה ללא בעיות. התפשטויות גדולות עלולות להוביל לאובדן מרץ, המופיע לרוב כאשר העלים מתחילים להצהיב וצונחים. זיהומים פטרייתיים וחיידקיים יכולים להיות אחראיים לחלק מהפגיעה בבריאות הצמח. הנמטודות נכנסות לרוב לצמח בחלקים המוחלשים והפגומים של העלים.

גיזום מיידי של העלווה הפגועה הוא הצעד הראשון בהגנה על בריאות צמח ההיביסקוס הפגוע. מתן השקיה ודישון נאותים מסייע גם בהעלאת האגן ומסייע בהפחתת נזקים ממזיקים. צמחי היביסקוס מעדיפים קרקעות מרוקנות היטב עם רמת pH של 5.5 עד 6.5. השקיה אחת לשבוע במהלך בצורת מסייעת להשאיר את האדמה לחה מעט ליד השורשים. שלוש או ארבע האכלות בכל שנה עם דשן 15-5-10 יכולות לסייע בהגנה על בריאותם של צמחי ההיביסקוס.