לפעמים מי ברז שפכו בדיוק מעוננים מבועות אוויר. עננות זו אמורה להתבהר תוך דקה או שתיים והיא אינה צריכה לדאוג.

בקש דוח אמון צרכני (CCR) מרובע המים שלך. עיריות נדרשות כעת לשלוח אותן לבעלי בתים מדי שנה. דוח זה יספר לכם על המים המגיעים לביתכם.

הכניסו מעט מי ברז לכוס שקופה והביטו בהם היטב בתאורה טובה. האם זה ברור או חסר צבע? אתה רואה משקעים במים? להריח את המים; צפו לריח קלוש של כלור (כמו בריכת שחייה) אם אתם נמצאים באספקת מים עירונית, אבל כל ריח אחר - במיוחד זה של ביצים רקובות - מצביע על כך שיש לבדוק את המים שלכם. בדוק ביוב, גופי ופריטי חרסינה כמו שירותים ואמבטיות אם הם מכתים אדום, ירוק, כחול או חום.

בקש ממחלקת הבריאות המקומית או משירות ההרחבה הקואופרטיבית (חלק ממחלקת החקלאות האמריקאית) את שמו של מתקן בדיקות מקומי בעל מוניטין איכותי. אם אתה גר בעירייה, המים שלך יהיו באיכות עקבית; לא תצטרך להיבדק בכל שנה.

לחלופין, קנו בדיקת מים ביתית מחנות לחומרי בניין. אמנם פחות מדויק מבדיקת מעבדה, אך מדובר בחלופה פחות יקרה.

היה מודע במיוחד לאיכות המים שלך אם יש לך אספקת מים פרטית, כמו באר. אתה בלבד אחראי למים שלך. בדוק היטב מים לקוטלי עשבים וקוטלי חרקים כשאתם עוברים לגור בפעם הראשונה ואז לפחות פעמיים בשנה הראשונה (מוקדם באביב ובסתיו המאוחר) עבור קוליפורמים (חיידקים) וחנקות, ופעם בשנה עבור עופרת, pH וסך המוצקים המומסים (TDS). אם אתה עושה עבודות כלשהן בבאר שלך, שים לב לשימוש כימי בנכס שלך או בסמוך אליו, או ראה את אחד המדדים שהוזכרו לעיל, בדוק את המים שלך.

בדקו את המים כשאתם עוברים לבית חדש, כך שיהיה לכם מדריך בסיסי לבדיקת מים עתידית. בדוק אם יש קוליפורמים, סידן, נחושת, ברזל, עופרת, מגנזיום, חנקות, pH, נתרן, סולפט, אבץ ו- TDS.