דרישות לחיטוי טנקים של AWWA

...

מיכלי אחסון מים

חיטוי של מיכל אגירה למים לשתייה - כלומר מיכל המשמש לאגירת מי שתייה - בהתאם לתקנים שנקבעו על ידי איגוד מפעלי המים האמריקניים (AWWA) יכול להיות משימה קשה. אלא אם כן אתם מחפשים להיכנס לעסקי ניקיון המיכלים, תוכלו לשקול להשאיר את הפרויקט הזה בפני איש מקצוע. הכימיקלים המעורבים מסוכנים ביותר ובהתאם להנחיות מחמירות יש צורך לוודא שהחיטוי נעשה בבטחה ובצורה נכונה.

ניקיון

יש להסיר את כל הפריטים ששימשו במהלך בניית מיכל המים או לתיקונו ולנקות אותו היטב. יש לטאטא, לשפשף את פנים המיכל ולשטוף באופן אידיאלי לחץ. יש לשטוף את כל הפתחים המוקרנים ולבדוק כדי לוודא שהם במצב טוב כדי למנוע כניסה של פסולת למכל החדש שנקה.

סוגי כלור

ישנן שלוש צורות של כלור המקובלות לשימוש בחיטוי טנקים: כלור נוזלי, נתרן hypochlorite, שהוא גם נוזל וסידן היפוכלוריט, שקיים בטבליות או קטנות גרגירים. חשוב לזכור שכלור הוא חומר מסוכן ביותר וברוב המקרים צריך לטפל בו על ידי איש מקצוע מנוסה.

חיטוי כלור

ישנן שלוש שיטות לשימוש בכלור לחיטוי מיכל אגירת מים.

שיטה 1 מיכל אגירת המים מתמלא עד לנקודת הצף במים שתייה שאליו מוסיפים כלור. כמות הכלור במים צריכה להגיע למינימום של 10 מיליגרם לליטר (מ"ג לליטר) ולהשאיר למשך 6 עד 24 שעות.

שיטה 2 פתרון המכיל 200 מ"ג / ל כלור מוחל על כל משטחי המכל אשר יבואו במגע עם מים כאשר המיכל יתמלא עד לנקודת הצפיפות. הפתרון חייב להישאר ממושך לפחות 30 דקות. יש למלא את כל צינורות הניקוז בתמיסת כלור של 10 מ"ג / ל למשך אותה פרק זמן. לאחר מכן יש לנקות את המכל עם מים שתייה ויש לנקות את צינורות הניקוז.

שיטה 3 יש להשתמש בתמיסת כלור של 50 מ"ג / ל למילוי 5 אחוזים מהמיכל. לאחר המתנה של 6 שעות לפחות, יש למלא את המיכל עד לנקודת הצפתו במים שתייה. לאחר 24 שעות נוספות המיכל מתנקז.

בדיקות בקטריולוגיות

לאחר הניקוי, יש לבדוק מים שתייה המאוחסנים במיכל בנוכחות חיידקים קוליפורמיים. שיטות בדיקה מקובלות כוללות טכניקת תסיסה מרובת-צינורות, טכניקת סינון קרום או בדיקת קוליפורם מצע אנזים. חשוב לבדוק גם את המים המזינים את המיכל, כדי לוודא שמקור המים אינו מכניס את החיידקים למיכל האגירה. המים שנשאבים מהמיכל נבדקים גם לגבי ריחות שנשארו מטיפול בכלור.

הסכנות בחשיפה לכלור

חשוב להדגיש כי כל טיפול בכלור ובדיקת מים צריך להיעשות על ידי אנשי מקצוע מנוסים ובמקרים מסוימים מורשים. אי-טיפול בכלור עלול לגרום לפגיעה קשה. כאשר כלור בא במגע עם הרקמה הלחה בגוף האדם הנמצאת בעיניים, בגרון ובריאות, נוצרת חומצה הפוגעת ברקמה. אם אתה או מישהו שאתה מכיר נחשפת לריכוז גבוה של כלור, פנה מייד לסיוע רפואי.