היתרונות והחסרונות של שיבוט צמחים
בשנות הארבעים מחלת פנמה הרסה מטעי בננות באמצעות זן גרוס מישל.
שיבוט צמחי, או רבייה א-מינית, מייצר עותק זהה גנטית או עותקים של צמח אם. קיימות שיטות שונות לשיבוט צמחים כמו ייחורים, חלוקות, קיזוזים, נורות, רצים, השתלות, שכבות ומיקרו-פרגציה. רבים מאלה מתאימים לגנן הביתי כמו גם לחקלאים מסחריים וגננים.
אחידות גנטית
שיבוט צמחי מאפשר לייצר כמות גדולה של צמחים זהים גנטית מהורה יחיד. היתרון באחידות גנטית זו הוא שלכל הצמחים הללו יהיו אותם מאפיינים גנטיים בדיוק, אשר יתכן שלא הועברו לזרעים שנוצרו בגלל רבייה מינית. עם זאת, הסתמכות זו על צמחים עם איפור גנטי מסוים מפחיתה את המגוון הגנטי הכללי. לפי כמה מדדים המגוון הגנטי בחקלאות פחת ב- 75 אחוז מאז 1900. כך מונעת התפתחות של גזעי צמחים חדשים המתאימים יותר לתנאים וסביבות עכשוויות, על פי אוניברסיטת מורהד.
רגישות למחלות
צמחי שיבוט מאפשרים למפיקים לגדל זנים שהם מכירים כעמידים להרס מחלות - לכן מאפשרים פחות שימוש בקוטלי עשבים וחומרי הדברה וכתוצאה מכך פחות כלכלי הפסדים. עם זאת, כאשר שדה של צמחים זהים גנטית, זה אומר שכאשר מחלה או מזיקים מסוגלים להשפיע על צמח אחד, סביר להניח שהוא משפיעים על כולם, גורמים לאובדן כלכלי הרסני, כפי שקרה במחלת פנמה ובננות בשנות הארבעים, מציין ניהול צמחים רשת.
התפשטות מחלות
חובה שצמחים יהיו משובטים רק מהורים בריאים ללא מחלות. אם זה נעשה, אז הם יכולים להיות מופצים בתרבויות רקמות, ומבטיחים כי הצמחים נקיים ממחלות. עם זאת, כאשר שיבוטים וצמחים של צמחים חולים זה יכול לגרום להפצת מחלה רחוקה מהסביבה המקורית שלה, ולהשפיע הרבה יותר על היצרנים והצרכנים מאשר בעבר. מכיוון שהקני שורש המשמשים לשכפול צמחי בננה יכולים להופיע נקיים ממחלת פנמה כאשר הם נגועים, שיבוט בננות מוביל להתפשטות של מחלה הרסנית זו.
צורך בציוד מיוחד
ציוד וציוד מתמחים כגון מדיה לגידול לתרבית רקמות, הורמונים שורשיים שורשים לצורך השתלה מאפשרים ייצור של צמחים רבים יותר ממה שאפשר עם זרעים לבד. זה יכול להועיל מאוד כאשר צמחים חייבים להיות בשוק בגיל מסוים ובזמן מסוים. עם זאת, ציוד זה יכול להיות יקר, לדרוש ידע טכני, ואף עלול לגרום לתקלה הגורמת ליצרן לאבד צמחים, השקעה וזמן.